מעבריה

הפונט שלא מפריע לקרוא

מעבריה לא מנסה לבלוט, וזה כל הרעיון. הניגודיות בינונית, עבה ודק אבל בלי דרמה, הכיוון של העובי כמעט אנכי, והסריפים עדינים ומחוברים לקו בקשת קטנה. הפתחים פתוחים ונדיבים, אז השורה נשארת אוורירית גם בגודל של ספר, והצבע של העמוד אחיד: אין אות אחת שכהה יותר מהשכנות שלה. הרוחב רגיל. שישה משקלים, מדק ועד שחור, כך שגוף הטקסט, הכותרת והציטוט המודגש באים מאותה משפחה. היא בנויה לספרים, למאמרים ארוכים, לדוחות ולכל דבר שקוראים יותר מדקה. בשלט או בלוגו היא תיראה סתם רגילה, כי שם צריך אות עם אופי, ולה יש בכוונה כמה שפחות.