מתארית

רק הקו, בלי המילוי

במתארית כל אות היא צורה חלולה. קו מתאר אחד בעובי קבוע מקיף לבן, ומה שבפנים נשאר פתוח ונדיב גם במקומות הצרים, כמו הפתח של הסמך או הרווח בין הרגליים של האלף. הרוחב רגיל והניגודיות בינונית, אז השלד מוכר וקל לקרוא, רק שהאות נראית כאילו מישהו סימן אותה ועוד לא צבע. שישה משקלים, מדק ועד שחור, ובכבדים הקו מתעבה והלבן בפנים מצטמצם קצת אבל לא נסגר. הוא עושה כותרות, שמות של אירועים ושלטים בגודל גדול, ואפשר גם למלא את הפנים בצבע אחר ולקבל אות בשני צבעים. בגודל קטן הקו הדק נעלם והלבן נסתם, אז לטקסט רץ הוא לא.