אפיקן

חם, זקוף, ומחודד בעדינות

אפיקן יושב במסורת של דוד, הפונט שכולם בישראל מכירים בלי לדעת את שמו. הוא מצויר כמו שקולמוס רחב כותב כשמחזיקים אותו נמוך: הגגות יוצאים יציבים ואחידים, הקווים העומדים מתחדדים ככל שהם יורדים, ובנקודה שבה קו עומד פוגש את הגג הוא נפתח קצת החוצה, כמו שהעט נלחץ לרגע. הקצוות חתוכים באלכסון של העט. הפתחים קצת צרים, הגובה בינוני, וכל הפונט מרגיש חם וזקוף בו זמנית. חמישה משקלים, מדק ועד בולד. הוא נהדר לספרות, לשירה ולמיתוג שרוצה להרגיש ישראלי בלי לצעוק את זה. במסך קטן ובגודל קטן הקצוות הדקים נעלמים, ושם עדיף סאנס.